לטייל בדרכו

דרכי נֹעם – לזכרו של נֹעם מאירסון

טיול בגליל העליון המערבי – שרך בצת

להשתרך בשרך, להתבצבץ בבצת

מאת: חוה שרגא
30/01/2014
עודכן: 19/04/2023

תוצאות חיפוש

קרדיט תמונה: אושרי חזאזי

מה בסביבה

הגליל העליון נחלק ל-2 אזורים: גליל מזרחי וגליל מערבי. טיולנו זה עניינו בגליל העליון המערבי. גבולותיו הם חוף הים התיכון במערב, בקעת בית הכרם מדרום ועמק נהר הליטני מצפון. עמק הליטני הוא הגבול הגיאוגרפי המפריד בין הרי הגליל העליון להרי הלבנון. הגבול המדיני אינו חופף לגבול הגאוגרפי, והוא נמשך מראש הנקרה מזרחה, אל מלכיה, וממנה צפונה, אל מטולה. גבולו המזרחי של הגליל המערבי הוא המפגש עם גוש פקיעין וגוש מירון הכוללים את פסגת הר מירון ופסגות נוספות. שברים ענקיים, ממזרח למערב, התוו את מהלכם של הנחלים הראשיים החוצים את האזור: נחל בצת, נחל כזיב, נחל געתון, נחל יחיעם, נחל בית העמק ונחל יסף.

מאפיינים

משך המסלול

4 שעות

אורך המסלול

5 ק"מ

לטייל בזמן

טו בשבט / פסח

מפה

2

עונות

כל עונות השנה

דרגת קושי

משפחה

אזור בארץ

גליל - גליל עליון

מערת שרך סגורה למבקרים בחודשי החורף, כדאי להביא פנס, אסור להשתמש בנרות. אין לבוא אחרי ימי גשם עקב סכנת החלקה.

הדרך אל הטבע

הוראות הגעה בווייז – 

תחילת מסלול – חניון מעיינות נחל בצת (שימו לב שחיפוש 'חניון נחל בצת' יביא לסוף המסלול)

סוף מסלול – חניון נחל שרך

  • לסיפור הדרך
  • למפת המסלול

סיפור דרך

לאחר שנחנה את הרכב נרד בכביש בסימון שבילים שחור. נחלוף על פני שער ונמשיך לרדת במורד הדרך הסלולה. כשמגיעים לנחל מתחברים לסימון שבילים הכחול ולאחר מכן המסלול שלנו לכל אורכו יהיה כחול [אין לפנות למסלול האדום (2207) שנפגוש בהמשך ואף לא לשחור (2204)]. חלקו הראשון של המסלול הוא ירידה תלולה בכביש איתה נגיע לתחנת שאיבה בצל האקליפטוסים. המסלול ממשיך בתוואי נחל בצת. ההליכה רובה נוחה יחסית, לעתים על גבי אבנים, לעתים בדרך קרקע נוחה. במהלך ההליכה לאורך הנחל נגיע לאזור של בריכות רדודות המכונה 'עינות כרכרה'. קטע מהדרך עובר בסבך של הרדופים. נלך על פי הסימון הכחול גם אחרי פיצול שבילים. (שחור כחול) מרגע שנפנה ימינה בסימון הכחול נתחיל את ההליכה בנחל שרך. בנחל הזה מחכה לנו הפתעה ייחודית – מערת עטלפים שיש בה גם נטיפים (המערה סגורה בחודשי החורף). הנוף בנחל משתנה והופך להיות נוף של חורש ים תיכוני. סוף המסלול מתאפיין בהליכה מוצלת במעלה נחל שרך. תנו לחרוף בשקט אם רוצים לטייל במערה יש להקפיד לעשות זאת רק בזמנים המותרים על פי השלט הניצב בחזית המערה. יש להצטייד מראש בפנסים. זוהי מערת עטלפים הישנים את שנת החורף ואין להפריע להם בשנתם זו. העלייה למערה אינה חובה ואינה מתאימה לילדים קטנים מאד. אסור להיכנס עם נרות למערה.

מפת המסלול

סימני דרך

תחנה 1 בצל האקליפטוסים – זכות הטבע למים

בצל האקליפטוסים

בצל האקליפטוסים –  זכות הטבע למים

צילום: ידידיה יוסף

לאחר שנחנה את הרכב נרד בכביש בסימון שבילים כחול. נחלוף על פני שער ונמשיך לרדת במורד הדרך הסלולה. יש לשים לב שצבע המסלול שלנו לכל אורכו יהיה כחול [אין לפנות למסלול האדום (2207) שנפגוש בהמשך ואף לא לשחור (2204)]. חלקו הראשון של המסלול הוא ירידה תלולה בכביש איתה נגיע לתחנת שאיבה.

בצל האקליפטוסים בסוף הירידה נפגוש בתחנת שאיבה. שאיבת המים מעינות כרכרה אשר בנחל בצת מעלה לדיון את זכות הטבע למים.

כי ה´ אלוהיך מביאך אל ארץ טובה, ארץ נחלי מים עינת ותהמת יוצאים בבקעה ובהר." (דברים ח:ז)

ארזנו את עצמנו, השארנו את שלמי הבטון והמלט מאחור ואנחנו שמים פעמינו אל הטבע הירוק, הרוגע. אנחנו עתידים לפגוש את  אחד הנחלים היפים והחשובים בגליל המערבי. מתחברים לאנרגיות של הטבע, לעוצמה שבו, לסקרנות שהוא מעורר ולשלווה שהוא מייצר.

"בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את האדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי – בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך". (מדרש קהלת רבה, פרשה ז').

מאז היות האדם הוא מצא לו מקומות משכן ליד מקורות מים או שידע להוליך אליהם מים. כבר בימיו של חזקיהו אנחנו פוגשים במפעל הולכת מים בירושלים. הורדוס פאר את הנוף עם אמות המים המוליכות מים לקיסריה, אמות מים המוליכות מים לעכו ומפעל מים בציפורי. חרף השימוש במים ידע האדם לשמור על האיזון הטבעי ולא פגע במארג האקולוגי. החל מקום המדינה, בעקבות הצורך ההולך וגובר בשימוש במים, נעשו הרבה פרוייקטים הקשורים למים. הוקם מוביל ארצי, ביצות החולה יובשו, הוטו מקורות נחלים  ונתפסו מי מעיינות. פיתוח מואץ של כושר שאיבה בצד קידוחים יעילים הביא למצב בו הניצול של מקורות המים היה גבוה מהיקף המילוי השנתי החוזר שלהם. נשבר העיקרון לפיו הטבע והנחלים הם צרכן לגיטימי ושווה זכויות של משק המים. אם לפני קום המדינה זרמו בנחלי הארץ כ-450 מיליון מ"ק מים נקיים, הרי שכיום זורמים בהם כ-6 מיליון מ"ק מים, אם בכלל. נחל בצת הוא דוגמא עגומה למצב הזה. במשך שנים רבות שאבה מקורות מים מנחל בצת שהינו נחל איתן. סביבות הנחל היוו את בית הגידול של מגוון בעלי חיים שנהנו מהמים והצומח שבנחל. שפיעת הנחל הלכה והתייבשה כתגובה לשאיבה. הנחל הלך וגסס. יחד איתו גססו בעלי החיים והצמחים שהיו בו. השפיריות ריחפו באוויר בחפשן לשווא מקור מים להטיל בו את ביציהן. עצי הדולב המזרחי הקסומים נכנסו לעקה בשל חוסר המים. ההרדופים שעיטרו את הנחל בפריחתם הוורודה יבשו אף הם, ושטיח של עלים חומים נפרש על הקרקע שלא בצדק. פעילות סביבתית מאומצת של גופי שמירת טבע ואזרחים הניבה לחץ לשמור על הנחל ולא לתת לו לגווע. על מנת להציל את קטע הנחל שנפגע הזרימה רשות שמורות הטבע והגנים מים מברכה סמוכה של מקורות בצינור שאורכו 1500 מטר. אין בכך כדי להחזיר לנחל את תפארתו שכן היה אחד מנחלי הצפון השופעים ביותר. עתה, לאור הפעילות שנעשתה נוכל להנות מפכפוך המים בחלק מהנחל ולפגוש בו סרטנים נחלים, חרקי מים, חיפושיות וחלזונות. נוכל להתחבא בסבך הצמחייה ולכמה רגעים לחוות את התחושה של צמחיה שעוטפת אותנו מכל עברינו. את הנחל מעטרים ערבה מחודדת ופטל מקודש. ברכות המים בנחל רדודות, אך את המוסיקה של המים הזורמים נוכל לחוש בעת שנשב לנפוש בצל למרגלותיהן. השבת המים לנחל החזירה חלקית את בעלי החיים שחיו פה בעבר ואוששה חלקית את צמחיית ההרדופים. מן הראוי היום לעשות צדק סביבתי עם הטבע ולהחזיר אליו יותר מים שכן הרחבת כושר ההתפלה במתקנים בחדרה, אשדוד ופלמחים מאפשרת החזרת כמות מים גדולה יותר לטבע.

עם הרוח
close

זרימת הנחל הקבועה, זו שאינה מופרת בידי אדם, מהווה את הפתיחה לשיר מוכר ומלא תקווה.

שיר על נחלים

מילים: רחל שפירא

לחן: הנרי ברטר

מי הנחלים
מקיימים את הזרימה
שנה אחר שנה,
שנה אחר שנה.
הם יצננו
את רגלינו הדולקות,
רגלינו הדולקות
ולא את הנשמה.

כמו על נחלים
זרועותינו משתלבות
וגשר מהוות
לתום ולתקווה.
הכאב הזה,
הכאב המתלווה,
גם הכאב הזה
שייך לאהבה.

אנשים יוצאים
וחושבים להתראות
וזו הכוונה,
וזו הכוונה.
פעם נקיים
כי בפתק שבלב,
בפתק שבלב
הכתובת רשומה.

תחנה 2 עינות כרכרה – חדשנות מן הטבע

עינות כרכרה

עינות כרכרה –  חדשנות מן הטבע

צילום: ידידיה יוסף

נמשיך בתוואי נחל בצת. ההליכה רובה נוחה יחסית, לעתים על גבי אבנים, לעתים בדרך קרקע נוחה. במהלך ההליכה לאורך הנחל נגיע לאזור של בריכות רדודות המכונה 'עינות כרכרה'.

ליד אחת הבריכות של נחל בצת נוכל לשבת בנחת ולהביט במעוף השפירית.

במסלול טיולנו נדבר על מושג חדש מרתק – ביומימיקרי (חיקוי החיים). זוהי דיסיפלינה רב-תחומית העוסקת בחיקוי ולמידה מהטבע  לטובת פיתוחים חדשניים שמשרתים את האדם. נדבר על הפיתוחים בהשראת השפירית ובהשראת העטלף. על העטלף נרחיב בתחנה ליד המערה.

לפני מאות שנים חקר ליאונרדו דה וינצ'י את מעופה של השפירית מתוך כוונה לייצר תעופה מלאכותית. היום מוגשם חלומו בעזרת חברת TechJet העוסקת בפיתוח שפירית רובוטית. נתבונן בשפיריות השונות הנמצאות בנחל ונשים לב לצורת המעוף שלהן. לשפירית שני זוגות כנפיים הנשלטות באופן בלתי תלוי זו בזו. השפירית יכולה לרחף, לטוס מהר קדימה, לעשות סיבובים במהירות, לטוס הצידה,לטוס לאחור ואפילו לדאות. חיל האוויר האמריקאי מימן מחקר שהתוצר הסופי שלו היה מטוס ללא טייס המסוגל להתקדם כמטוס ולרחף כמסוק. במסוק הכניסו מצלמה הרואה בזוית של 360 מעלות. סמארטפון או טאבלט מאפשרים שליטה מרחוק על ביצועי השפירית הרובוטית. משמעות הפיתוח הזה היא הרחבת יכולותיה וביצועיה של הרובוטית להשגת נתוני מודיעין, איסוף מידע צילומי, מעקב, ריגול, משחק ועוד.

הייחודיות של למידה מהטבע מאפשרת בניית מערכות, מבנים ומודלים לשימושי האדם תוך איתור וחיקוי בעלי חיים שונים המתמודדים עם בעיות אנושיות (מחלות, ניקיון, הגנה, תנועה ועוד).

עם הרוח
close

רגע של חיוך 

חברים יהיה חורף קר השנה?

בשמורה אינדיאנית אחת האינדיאנים שאלו את הצ'יף שלהם אם החורף יהיה לדעתו קר או לא. לצ'יף אין שמץ של מושג, אבל מאחר שהוא חייב להיראות כמי שיודע, הוא אמר להם שיהיה קר ושעל תושבי השמורה להתחיל לאסוף עצים. אחרי זמן מה, הוא הרגיש לא נוח עם מה שעשה ולכן ניגש לטלפון הקרוב לשמורה והתקשר לשירות המטאורולוגי. הוא שאל אותם איך יהיה החורף השנה? "נראה שיהיה חורף קר מאוד", השיבו לו בשירות. הצ'יף המופתע חוזר לשמורה ועודד את האינדיאנים להגביר את קצב איסוף העצים. כעבור שבוע שוב הוא התקשר לשירות המטאורולוגי כדי לוודא אם חל שינוי בתחזית. הם ענו לו שיהיה קר, אפילו קר מאוד. הצ'יף חוזר לשמורה והודיע לאנשיו לאסוף כל פיסת עץ שהם מוצאים ולהיערך כראוי. שבועיים לאחר מכם, כבר על סף החורף, הצ'יף שוב טלפן לחזאי ושאל: "האם אתם באמת משוכנעים שיהיה חורף קר?" "אין לנו ספק בכלל!" "איך אתם כל כך משוכנעים?" שאל הצ'יף. "האינדיאנים אוספים עצים כמו משוגעים" ענה לו האיש.

תחנה 3 סבך ההרדופים – לרדוף אחר ההרדופים

הרדופים

סבך ההרדופים –  לרדוף אחר ההרדופים

צילום: ידידיה יוסף

קטע מן הדרך עובר בסבך של הרדופים.

ההרדופים כאן צפופים וגבוהים עד כי נוטים אנו לחשוב שאלה הם עצים בעלי גזע. שיח ההרדוף גדל בר בארץ על גדות נחלים ובהרים, מן הגולן ועד צפון הנגב. מוצאו בארצות הים התיכון ומזרחה עד להימליה. בשנים האחרונות נבחין בו מעטר כבישים בין עירוניים וכן שטחים ציבוריים. ראוי לדעת כי הצמח רעיל מאוד.

שמו של הצמח בלטינית Nerium Oleander  שפירושו 'גדל ליד מים'. שמו הערבי של הצמח – דיפלא – מופיע בשמות נחלים הקרויים 'ואדי דיפלא' או 'ואדי דופיילה'.

הצמח מיטיב לשלוח שורשים עמוקים ומסתדר עם קרקע לחה בעונות היבשות. במקומות בהם גידולו צפוף כמעט שאין תחתיו צמחייה עשבונית, שכן החומרים המצויים בעליו הנושרים מונעים נביטת צמחים ממינים אחרים.

על ההרדופים מתקיים בית גידול עשיר ביותר. צריך רק סבלנות ועיניים בוחנות. חלק מבעלי החיים נמצאים תדיר וחלקם מזדמנים. קופצים לביקור. נוכל למצוא עכבישים, כנימות, זחלים של זבובים, צרעות טפיליות, נמלים וזחלים של רפרף ההרדוף.

גבעול ההרדוף והעלים מכילים נוזל שקוף, המכיל את גליקוזיד הלב 'אולאנדרין' המסוכן ורעיל  נודעו מקרים של הרעלות לאחר שימוש בענף הצמח כשיפוד למנגל. אפילו דבש העשוי מצוף הצמח מסוכן. המוהל החלבי הרעיל נועד להגן על הצמח מפני רעייה. ואולם הצמח אינו יכול להתגונן בפני חבורת זחלי רפרף ההרדוף שפושטים עליו ומשביעים בו את רעבונם. הם אינם רגישים לרעילות הצמח.

עם הרוח
close

הרדופי הנחלים הם התפאורה למבט לירי רחב אל הטבע של נתן יונתן

 

הרדופים
מילים: נתן יונתן
לחן:שלמה ארצי

לא נפרח כבר פעמיים והרוח על המים

יפזר דממה צוננת על פנינו החיוורות,

שמה בין איבי הנחל בשעה אחת נשכחת

זכרונות אזוב שלנו מתרפקים על הקירות.

 

בלי תוגה, כפופי צמרת, בלוריות שיבה נבדרת

באשר יפות התואר בין שריקות העדרים

תפנוקי גוון ירטיטו בלכתן לרחוץ בזרם,

נכלמים נשפיל עינינו אל המים הקרירים.

 

לא נוסיפה עוד לנוע, משתאים נביט ברוח

איך הוא יחד עם המים מפרקים את הסלעים.

תאנה חנטה פגיה, והנשר היגע

אל קינו חזר בחושך מדרכי האלוהים.

 

הרדופים שלי, כמוני וכמוך, שכל ימייך

את פרצי האור שלנו את פיזרת לכל רועה-

לא עופות- מרום אנחנו ואל גובה השמיים

גם אתם גם אנוכי, לא נגיע כנראה.

 

רק בהר על קו הרכס, מישהו מוסיף ללכת

מן הוואדי והאבן לרכסים אל הרוחות,

עד אשר בכסות הערב יחזור נוגה אליך

עם פכפוך פלגים

עם רחש הרדופים ליד החוף.

תחנה 4 מערת עטלפים בנחל שרך (סגורה למבקרים בחודשי החורף) – מכסחי המיתוסים

מערת העטלפים

מערת עטלפים בנחל שרך (סגורה למבקרים בחודשי החורף) –  מכסחי המיתוסים

צילום: ידידיה יוסף

נלך על פי הסימון הכחול גם אחרי פיצול שבילים. (שחור כחול) מרגע שנפנה ימינה בסימון הכחול נתחיל את ההליכה בנחל שרך. בנחל הזה מחכה לנו הפתעה ייחודית – מערת עטלפים שיש בה גם נטיפים. הנוף בנחל משתנה והופך להיות נוף של חורש ים תיכוני.

חורף, קר, לא מתחשק לקום לעמל יומנו. שמיכת הפוך מפתה להמשיך להישאר תחתיה, כוס קפה ביד וספר טוב. אף אחד מאתנו לא אוהב שמעירים אותו סתם כך. העטלפים בעונת החורף ישנים את שנת החורף שלהם. אין זו שנת היופי או שנת הסייסטה שלהם. זוהי היברנציה – תרדמת החורף שעוזרת להם לשרוד ולעבור את החורף בשלום.                             

ישראל עשירה ביונקים המעופפים, העטלפים. מתוך 34 מינים אחד הוא עטלף פירות וכל היתר הם עטלפי חרקים. עטלף פירות הוא הגדול יותר. רק 3 מינים מתוך 980 עטלפים הם ערפדים. אלה חיים באמריקה הטרופית ולא ברומניה. הסיפור 'הרוזן דרקולה' (ספר אימה מאת ברם סטוקר) מתאר דמות ערפדית בהשראת ולאד השלישי מוואלכיה. הערפד הוא מין עטלף הנושך את היונק ומלקק את הדם הנוזל. ברוק הערפד מצוי חומר המונע קרישת דם. חומר דומה אגב, נמצא ברוק היתושה. גם היא נסמכת על דם יונקים העשיר בחלבון.

בתוך המערה גרים יחד אלפי עטלפים. איך עטלפה שהמליטה ועפה כדי לאכול מסוגלת לחזור ולאתר את וולדה ולזהות אותו בין רבבות הגורים המצויים במקום? איך אלפי עטלפים מגיחים יחד מתוך המערה ולא מתנגשים זה בזה באוויר בלילה? האם עטלפים נוחתים על שיער נשים? האם הם מעבירי מחלות? האם לעטלף דימוי חיובי או שלילי? אם מתבוננים בסרט 'בטמן' ובסמל של הקומנדו הימי שלנו ,סמל המושתת על העטלף, מבינים שאין לו כלל דימוי שלילי. בתרבות הסינית עטלף הוא סימן למזל טוב ואושר. ברקמות סיניות אפשר למצוא 5 עטלפים סביב לפרח האפרסק אשר מסמלים בריאות, עושר, מזל טוב, אריכות ימים ושלווה. העטלף מגיח בלילה ומסוגל להבחין בחושך בעצמים בגודל של יתוש או שערה, כך שאין לו מה לחפש בראש האדם.

לאחר שהתגברנו על הפחדים, החששות, הדעות הקדומות והאמונות התפלות, אולי שווה לנו לאמץ עטלף חרקים שיאכל את היתושות שמציקות לנו כל כך באביב ובקיץ.

לצורך תעופה זקוק העטלף למידע של גובה הצליל, תדירות, משך הקול ועוצמתו. תוך חלקיקי שניות אוסף העטלף  מידע על  גודל החרק, כיוון תנועתו בחלל, המרקם שלו ומהו המרחק המדוייק שלו. רוב בעלי החיים הנטרפים על ידי העטלפים אינם שומעים את גלי הקול שמשדרים העטלפים ועל כן אינם יכולים להיזהר מהם. תדירות גלי הקול היא מעבר ליכולת השמיעה של האדם.

תעופת העטלף שימשה כמקור השראה לפיתוחים רבים. המרתק והחדשני שבהם הוא מקל נחייה אלקטרוני זעיר בגודל עט או טלפון זעיר לעיוורים. מקל זה שולח קרן ממוקדת ומדוייקת לעבר עצמים במרחב. על פי ההחזר מהעצמים ניתן לדעת היכן הם נמצאים ומה המרחק מהם. מרחק זה מתורגם לרטט קל בעוצמות משתנות. המקל חש בעצמים מרחוק בניגוד למקל הרגיל שחש בעצמים רק כאשר הוא נתקל בהם. המכשיר יכול לחוש בעצמים בגובה ושיטת התפעול שלו קלה ללמידה. דוגמה זו כמו קודמות ורבות אחרות, מסמלת את קצה עומקו או מרחביו האינסופיים של הטבע, מורכבותו ונפלאותיו. רבות ניתן ויש לחקור בו, ללומדו וליישם בחיינו את עקרונותיו החכמים.

סוף המסלול מתאפיין בהליכה מוצלת במעלה נחל שרך.